יום רביעי, 31 במרץ 2010

קסדת הפלאים

רוצים טיפ שיגרום אושר אמיתי לילדכם, הגולש באתר?

הנה הוא בא, אבל לפני כן, חוויה אישית קצרה: שלושה בקרים רצופים הקיץ אדר, בני הצעיר, הכי מוקדם שרק יכול היה (שש וחצי בבוקר). מיד אחר כך, פיג'מה לגופו, מיהר אל המחשב, גלש אל "מוגובי" וניסה לקנות במיטב כספו את "הקסדה המופלאה".

הקסדה הזו, ככל שזה יישמע לכם מוזר, היא "כרטיס הכניסה" אל "מערת האומץ" - חווית רכיבה על קרונית שהיא הרפתקת פחד אולטימטיבית חדשה בתוך האתר. מערת האומץ נחשבת "למילה האחרונה" אצל הגולשים באתר (המוגוביסטים). היא שוכנת בקצה היער ונחנכה בתחילת חופש פסח.

אלא שהקסדות הללו, יקרות מפז, נמכרות במינון של 200 ביום. למה? אולי כדי שילדינו ילמדו להתאמץ מעט כדי להגיע למטרה שקבעו לעצמם. וכך מצא את עצמו בני, כמו מאות גולשים אחרים, מאוכזב וכל מטבעותיו בידיו. מסתבר כי כבר בשעה שבע בבוקר לא נותרו קסדות, תודות לכל המוגוביסטים היותר חרוצים, שהשכימו אפילו מוקדם ממנו...

סוף טוב הכל טוב. ציפור קטנה לחשה לי שבעצם, אין צורך לקום כל כך מוקדם בבוקר, אלא עדיף ללכת לישון מאוחר. זאת, כי היום מתחלף בשעת חצות (ממש כשהמכשפות בארץ מוגובי יוצאות לסיורן הלילי הקבוע על מטאטאים ברחבי הממלכה). ולכן, כבר בשעת חצות ודקה אפשר להיכנס לאתר ולרכוש את הקסדה המיוחלת.

אז עכשיו גם אתם יודעים את הטריק. אולי ילדכם לא יחזיק מעמד ער עד שעת חצות, ואז לא תהיה לכם ברירה אלא ללמוד ממנו כיצד בדיוק מתבצעת עסקת הרכישה של הקסדה המופלאה. וכך תוכלו אתם בעצמכם להגשים עבורו חלום קטן ולהעניק לו בבוקר שלמחרת הפתעה שתהיה שווה לו הרבה יותר ממה שאפילו אתם מאמינים.

אופס... מגבלה אחת חשובה – כדי לרכוב ב"מערת האומץ" צריך להיות תושבים. ראו – הוזהרתם!


איטו אבירם

סופר, עיתונאי, ואבא של מוגוביסט

יום ראשון, 21 במרץ 2010

מוגובי מה?

ילדיכם יבלו ב"מוגובי" יותר מאשר בכל מקום אחר בחופשתם. מצפה להם "עיתון ילדים" וירטואלי מסקרן, דינמי וחינוכי. כאן הם ייפגשו עם עשרות חברים חדשים ויחליפו חוויות. בעיניהם זה הדבר הכי טבעי שיש.

הורים יקרים!
אני, כנראה, אחד המבוגרים הבודדים שגולשים דרך קבע לאתר "מוגובי" המיועד לילדים קצת יותר קטנים... (אלא אם כן גם אתם "חוטאים" וגולשים במוגובי כמוני... אופס, תפסתי אתכם!) מדוע אני עושה זאת? ראשית, מוסיקת הרקע באתר קוסמת לי. היא ג'אזית, מסתורית-מה, לא מתישה ומנקרת באוזניים ומבטיחה סוד. אני נהנה לחשוב שגם הדור הצעיר זוכה להכיר משהו אחר חוץ ממה שהם שומעים מיוזמתם הפרטית.
אני מלביש את המוגובי שלי במיטב המחלצות שטרחתי לקנות עבורו, חובש עליו כובע אופנתי ומתבונן בו בסיפוק. אחר כך אני יוצא אתו אל הרחבה המרכזית ומשוטט לי אנה ואנה. מתהלך אתו בין המוגובים האחרים, מקפיץ אותו מהקניון אל אולם סרטים, ומדוכן פלאפל אל הספרייה ונהנה לפגוש בכל מקום מוגובים קטנים אחרים השייכים – כך אני מניח – למוגוביסטים (כלומר, ילדים המשחקים במשחק) הקטנים ממני בכמה עשרות שנים.


מדוע אני עושה כך? רגע אחד... מדוע בכלל אני צריך להתנצל?! אני מכיר מבוגרים שעושים דברים הרבה יותר מוזרים ברשת... ובכל זאת, אל מוגובי הגעתי בעקבות רומי ואדר, ילדיי בני השבע. (כן, יש לי גם יותר גדולים. הרבה יותר גדולים!). "אבא, תראה איזה אתר מדליק!", הפתיע אותי יום אחד בני הקטן, הושיב אותי לידו ולקח אותי לסיור מופלא בעולם וירטואלי צבעוני וקסום. נשביתי. ביני לבין עצמי אף חשבתי שכך, כנראה, ייראו בשנים הקרובות "עיתוני הילדים" ואלה הם פני העתיד.

הסתקרנתי, ואחר כך נוצר הדיבור עם אייל שמי, הבעלים של מוגובי. התברר לי שיש לו מוח יצירתי בכל הקשור לילדים, והאיש אחראי על יצירה ופיתוח של משחקים ועולמות אינטרנט לילדים שכולנו מכירים. (די אם נזכיר את לומדות דינו ומשחק הריקוד דאנס מאניה, נכון?!). בעקבות הדיבור נוצר חיבור, ואני מצאתי את עצמי כותב סיפורים לילדים בתוך אתר אינטרנט לילדים, מתכנן משחקי הרפתקאות חדשים לגולשים, הוגה בעבורם חיות מחמד ויוזם רעיונות נוספים שכולם נועדו להוסיף עניין וסקרנות לילדינו הגולשים.

היום, כמעט חצי שנה של היכרות עם האתר ועם הצוות המפתח, מנהל ומתחזק אותו אני עדיין מופתע לגלות שיש הורים שילדיהם גולשים מושבעים באתר והם מעולם לא ביקרו בו! אגב, ברור לי שזה לא אתם, כי הנה אתם מגלים עניין וקוראים את הבלוג שלי. לכם בוודאי לא צריך לספר על כך שהחודש אנו מנצלים את חופשת הפסח כדי לערוך במוגובי מבצע בשם "המוגוביסטים שומרים על עצמם". אתם בוודאי חשים בטוחים כי אתם כבר יודעים שב"מוגובי" ילדיכם אינם צריכים לחשוש לגלוש.

ומילה אחרונה על נושא מעט רגיש – דמי המנוי שצריך לשלם כדי ליהנות מתנאים של "תושב" באתר. הורים מתקשרים אלינו ושואלים מדוע אנו גובים כסף. טוב, לא כל ההורים, כי רובכם מבינים שפיתוח אתר משחקים שזה מצריך צוות גדול של מפתחים, עובדים ומתחזקים. את התוכן כותבים אנשי תוכן וישנן הוצאות. בוודאי מובן לכולם כי עיתון ילדים עולה בכסף. אין סיבה שמוצר דומה, אף כי מתוחכם ועדכני הרבה יותר לא יעלה בכסף. ומכיוון שאנו מודעים ל"רוח האינטרנט" שבה הורגלנו לקבל הכל בחינם – גם במוגובי אפשר להיכנס, להירשם כאורח וליהנות מחוויית גלישה בסיסית באתר ללא תשלום.


להתראות!

איטו אבירם
סופר, עיתונאי וגולש ב"מוגובי"